<h1>סמ"ג עשין סימן כ"ט</h1>
<h2>דף צו.</h2>
יין שריחו [ריח] חומץ וטעמו טעם יין מקדשין עליו (רמב"ם שבת פכ"ט הי"ז). טעמו טעם חומץ אע"פ שריחו יין אין מקדשין עליו (רמב"ם שם הט"ו) כרבי יוחנן בפרק המוכר פירות ורבא סובר כן בפרק בתרא דע"ז (ס"ו ב') וכן סובר שם ר' יהושע בן לוי.
<h2>דף צז.</h2>
אמר רב בפרק המוכר פירות (ב"ב צ"ז א') אין אומר[ים] קידוש היום אלא על היין שראוי לנסך על גבי המזבח, מכאן הורו גאוני מערב שאם נתערב בו דבש או שאור אפילו כטיפת חרדל בחבית גדולה אין מקדשין עליו (ע"פ רמב"ם שבת פכ"ט הי"ד ע"ש). אבל בהלכות גדולות (דף י"ד ד') משמע שלא בא להוציא תערובת דבש או שאור דקאמר התם דאתי לאפוקי יין שריחו רע דסני ריחיה ולאפוקי מגולה ואע"פ דשפייה במסננת אפילו הכי הקריבהו נא לפחתך עכ"ל, וכן מסקנא בפרק המוכר פירות (שם צ"ז ב'). וכן אמר רבא שם סוחט אדם אשכול ענבים ואומר עליו קידוש היום אע"ג שאינו ראוי לנסך על גבי המזבח. וכן פוסק רבינו יצחק דיין מבושל מברכין עליו בורא פרי הגפן דאישתני לעלויא ומקדשין עליו וכן שמע מרבינו יעקב ותנן נמי במסכת תרומות בפרק בתרא (מי"א) אין מבשלין יין של תרומה מפני שממעיטו ורבי יהודה מתיר מפני שמשביחו אלמא לכולי עלמא עלויא עלייה ואמר נמי בירושלמי דמסכת שקלים (דף י"ג א') וכן בירושלמי דערבי פסחים (דף ס"ט א') שיוצאים ביין מבושל בארבע כוסות של פסח (ב"ב שם תד"ה אילימא). פוסק בהלכות גדולות (דף י"ד ג') דיין חזק שלהם דדרי על חד תלתא מיא דקיימא לן כרבנן דאמרי בפרק שלשה שאכלו (ברכות נ' ב') דמברכין עליו בורא פרי הגפן אף קודם שיתן לתוכו מים, ואמר רבא בפרק ערבי פסחים (ק"ח ב') גבי ד' כוסות של פסח אם שתאן חי יצא אף על פי שידי חרות לא יצא חובת יין יצא.
